תוכן

ה) והנה נתבאר לך סוד זווג דהכאה מאור א״ס ב״ה המתפשט אל המסך שבבחי״ד דאור ישר וענין ע״ס דאו"ח שעולה מהזווג הזה כדברי הרב בענף ד׳ עש״ה. ותדע שז״ס הקו המובא בענף א׳ אות ז׳ וז״ל: והנה אחר הצמצום הנ״ל וכו׳ אז המשיך מן אור א״ס קו א׳ ישר וכו׳ עכ״ל. שה״ס אותן ד' הבחי' דאור א״ס ב״ה המתפשטות עד המסך דבחי״ד, המתבאר בדבריו בענף ד׳ כנ״ל בסוד זווג דהכאה, שעולות מכח הזווג הזה עשר ספירות דאור חוזר ומלבישות לעשר ספירות דאור ישר, דהיינו לארבע בחינות דאור א״ס ב״ה כנ״ל, ושני האורות הנ״ל יחד מכונים בשם קו אחד.
וזהו שאומר בענף א' אות ח׳ וז״ל: ונבאר עתה קצת ענין חקירת המקובלים לדעת איך יש ראש תוך סוף בספירות הנ״ל, אמנם בהיות כי הקו ההוא ראשו נוגע באור אין סוף מצד העליון, וסופו אינו נמשך למטה וכו׳ ולכן אז יצדק בו ראש וסוף עכ״ל. ואין הכונה במדה גשמית באמת איש ח"ו, אלא כמ״ש אשר מצד העליון ית' אין שום מדה וגבול כי הבחי״ד בעצמה עשתה הצמצום הזה, וזה אמרו שראשו של הקו נוגע באור א״ס מצד העליון, כלומר שמצדו ית' נבחן גם הקו ההוא שהוא בבחי' א״ס דהיינו להשפיע גם למטה מבחי״ד. וז״ש שנוגע באור א״ס, אמנם המסך דבחי״ד מעכב עלי' ועושית סיום וסוף, שמעכבתו מלהאיר דרך גבולה ולמטה, כי כבר סילקה רצונה מלקבל שם. וסילוק הרצון הוא בחי' ביטול כלי קבלה, כי לא יצוייר שום קבלה ברוחניות רק ברצון וחשק, גם אור העליון נמדד בכמות השיעור של הרצון כדברי הרב, דע״כ נק' המלכות ארץ שהוא מלשון רצון, וכן איתא בזוהר ובתיקונים בכ״מ, ולפיכך נמצא עתה ראש וסוף בספירות, כי בחי״ד עושית סוף וסיום באותה מקום שנמצאת והבן.